החלטה בתיק בש"פ 11479/03

1.        לפני שני עררים על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט י' אלון) מיום 2.12.2003, בה הורה לעצור את שני העוררים עד תום ההליכים ועל החלטה נוספת מיום 28.12.2003 בה דחה בקשה לעיון חוזר על החלטת המעצר. הדיון בשני העררים אוחד.

2.        העוררים מואשמים בביצוע עבירה של שוד בחבורה. נטען נגדם כי חטפו שרשרת זהב מצווארה של המתלוננת, לאחר חגיגת בר-מצווה בה השתתפו המתלוננת, בנה, שני העוררים ורבים אחרים. על פי כתב האישום השוד היה מלווה בהכאתו של בנה של המתלוננת (הסובל, כנראה, מפיגור שכלי) כדי למנוע את התנגדותו לגניבת השרשרת.

3.        עיינתי בחומר הראיות וצפיתי במהלך הדיון בקטעים מקלטת ווידאו שהוסרטה בבר-המצווה. קלטת זו היא נשוא הבקשה לעיון חוזר שנדחתה. לאחר עיון בחומר הראיות מסקנתי היא כי אכן יש ראיות לכאורה ואולם, מתעוררות לכאורה תמיהות הפוגעות במשקל הראיות. על כן מסקנתי היא כי יש לשחרר את העוררים למעצר בית אם תימצא חלופת מעצר הולמת, הכל כפי שיפורט בהמשך הדברים.

4.        בתום אירוע בר-המצווה, לאחר השעה חצות, שמע שומר בקניון בו התקיימה השמחה צעקות. הוא הגיע למקום ממנו נשמעו הצעקות. הוא ראה אישה מבוגרת צועקת וכן ראה שלושה בחורים מבני העדה הגרוזינית רבים ביניהם. אין ספק כי אחד מאותם שלושה היה בנה של המתלוננת, לגביו מסר פרטים מזהים. כשהגיע לזירה ראה את ביניאשוילי ואדם נוסף כשהם עומדים לצאת מהקניון. השומר לא יכול היה לתאר את תוכן צעקותיה של האשה. עד זה הוא לכאורה עד נייטרלי. ניתן ללמוד מדבריו כי בנה של המתלוננת היה מעורב בקטטה עם שניים אחרים, וכי באותה עת התרחק ביניאשוילי בכיוון היציאה מהקניון.

5.        בשלב מאוחר יותר באותו לילה הגיע בנה של המתלוננת לתחנת משטרה כשהוא חבול. הוא ביקש לראות שוטר מסוים שבשמו נקב. מתחת לבגדיו היתה סכין והוא התנהג במשטרה באופן מוזר. הוא איים לפגוע בסכין בשוטרים ובעצמו. נוכח התנהגותו זו בתחנת המשטרה הוא נעצר. המתלוננת הגיעה אחריו: לדבריה, אחרי התקרית ביציאה מהקניון היה בנה נסער ומפוחד ויצא לתחנת המשטרה כשסכין בידו היא הלכה בעקבותיו. על שהתרחש בקניון ספרה כך: היא ובנה יצאו מן המסיבה בדרכם לחפש מונית; התנפל עליה העורר ביניאשוילי וחטף שרשרת זהב מעל צווארה ונעלם. העורר חננשוילי תקף את בנה כדי שלא יצליח להיחלץ לעזרתה. היא צעקה "משטרה, משטרה" ובניסיון להגן על בנה חבטה בראשו של חננשוילי בנעל. זוהי גרסת השוד שהועלתה על ידי המתלוננת והיא כוללת שני רכיבים: חטיפת השרשרת, והתנפלות על בנה תוך פציעתו.

6.        העוררים נעצרו, כל אחד בנפרד, אך ישנן ראיות לכאורה לכך שהם היו יחד בלילה לאחר האירוע נשוא האישום. חננשוילי היה פצוע באזור אוזנו הימנית, דבר המחזק, לכאורה, את עדות המתלוננת. חננשוילי לא השיב לשאלות ואמר כל הזמן כי הוא רוצה לישון. סניגורו טוען כי הדבר נבע משתיית יתר של משקאות אלכוהוליים. ביניאשוילי השיב לחלק מהשאלות שנשאל, ועל שאלות אחרות - לא השיב. הוא קרע עדות שנרשמה מפיו.

7.        אין ספק שעדות המתלוננת היא בגדר ראיה לכאורה. לגבי הקטע של האלימות כלפי בנה יש להודעתה חיזוק בעדות השומר. לא מן המותר להעיר עם זאת כי בעוד שהמתלוננת תיארה שבנה הותקף, השומר, שלא נכח בתחילת האירוע, תיאר קטטה. לגבי קטע האלימות יש חיזוק לגרסתה של המתלוננת גם בשריטה שנמצאה אצל חננשוילי. גם התנהגותם של שני העוררים בחקירתם מחזקת את גרסת המתלוננת.

8.        יש איפוא ראיות לכאורה, ואולם חומר הראיות מעלה תהיות מסוימות המכרסמות במשקל הראיות. לאחר החלטתו הראשונה של בית המשפט מסר אביו של בר-המצווה למשטרה קלטת שהוסרטה במהלך האירוע. בקלטת זו נראית המתלוננת בכמה הזדמנויות (וכל אחד מהצדדים הצביע בדיון על קטעים מהקלטת). לא ניתן לומר, שרואים בקלטת שרשרת על צווארה של המתלוננת. יחד עם זאת, אין לשלול את האפשרות (שהעלתה המתלוננת בחקירה נוספת) שהיתה על צווארה שרשרת, אך לא ניתן להבחין בה כיוון שהבגדים שלבשה הסתירו אותה. בגרסאות המתלוננת היו סתירות לגבי תיאור השרשרת. תחילה טענה כי מדובר בשרשרת זהב שמשקלה 400 גרם. המתלוננת הביאה עימה שרשרת דומה, לדבריה, לזו שנשדדה אלא שהחוקרים לא צילמו שרשרת זו. לאחר שהוצג למתלוננת שלא רואים בקלטת שרשרת טענה שמדובר בשרשרת דקה שמשקלה 40 גרם. ועוד: כזכור טענה המתלוננת שבנה הותקף. ייתכן וכך הוא, אך מה שראו עיניו של השומר הוא קטטה בה היה מעורב בנה של המתלוננת. מפי הבן לא ניתן היה להציל גרסה. הבן לוקה כנראה, כאמור בפיגור שכלי.

9.        מצב הראיות לסיכום הוא זה: לטענה בעניין חטיפת השרשרת אין חיזוק לגרסת המתלוננת, והקלטת מחלישה לכאורה את הטענה. לעומת זאת, לגרסתה בעניין האלימות יש חיזוקים רבים.

10.      שאלתי את הסניגורים במהלך הדיון איזו סיבה יש למתלוננת להעליל על שני העוררים את שלטענתם העלילה עליהם. התשובה שניתנה היא שלאחר שבנה נעצר עקב התנהגותו בתחנת המשטרה צריכה היתה למסור גרסה שתסביר את הופעתו בתחנת המשטרה כשהוא חבול. הסניגורים הדגישו גם שהמתלוננת לא פנתה ביוזמתה - היא למשטרה. ואולם, יש לזכור שהעוררים כופרים באירוע בכללותו ולא רק בטענה שחטפו שרשרת מן המתלוננת. אם גרסתם שלא היה דבר בינם לבין המתלוננת היא הנכונה, שוב קשה להסביר מדוע תעליל עליהם המתלוננת עלילת שווא. המתלוננת הכירה את שני העוררים, אך ציינה גם שהיה מעורב נוסף אותו לא הכירה. אם אכן היתה קטטה או תקיפה (דבר שהעוררים כופרים בו כאמור) יכול להיות למתלוננת מניע להסביר את התנהגותו של בנה, ואת החבלות שנמצאו עליו שהתייצב ביוזמתו בתחנת המשטרה.